<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן קל"ז</h1>
<h2>דף יג.</h2>
אין מעילה בקרקעות שאם אדם נהנה מן הקדש בעוד מחובר לקרקע לא מיתחייב קרבן מעילה עד שיתלש. ומה שאנו אומרי' [מעילה י"ג ע"א] יש מעילה בגידולין בבאין לאחר מיכן מותר לכשיתלשו קאמר. ומה שאנו אמרי' [ב"ב ע"ט ע"א] המקדיש בו[ר] מועלין בו ובמה שבתוכו תוכו כגון מים והמים תלושין הן בו שחפר מן הקרקע ונהנה בו דהוה ליה תלוש. ולא כפי' רבי' שלמה שמפרש (כמו) [כגון] שהצניע בו חפצים דאם כן הוה ליה תשמישו במחובר. וברייתא היא בפירוש שאין מועלין במחובר במסכת מעילה [י"ח ע"ב] והכי תניא יכול (ל)פגם ולא נהנה או ששפך משקה דקדש ולא נהנה ממנו או נהנה [בדבר] שיש לו פגם ולא אכל ולא פגמו כלום או נהנה בדבר המחובר לקרקע ובשליח שעשה שליחותו של בעל הבית כגון שאמר לו בעל הבית לקנות טלית ממעות הקדש וקנה לו טלית יכול ימעול השליח נאמר חטאה בשגגה כאן ונאמר להלן חטאה לא תשאו עליו חטא מה חטא בשגגה פוגם ונהנה (ומה) [ומי] שפוגם (ו)נהנה הוא בעצמו שפוגם את התרומה הוא בעצמו [נהנה] ממנה ומה שפגם הוא נהנה ולא בדבר אחר ופגימתה והנייתו כאחד ובתלוש מן הקרקע (וכשליש) [ובשליח] שעשה שליחותו שאם תרם מדעת בעל הבית אף חטא (האומ') [האמו'] במעילה פגם ונהנה מעל לאפוקי קרע שיראין פגם ולא נהנה או לבוש נהנה ולא פגם ומה שפגם נהנה לאפוקי דחד קרע חצי שיעור פרוטה ואידך לכשנהנה חצי שיעור דלא מועלין ובדבר שפוגם בו נהנה לאפוקי (נהנה חצי) פגם חצי שיעור ונהנה חצי שיעור. הרי פירשתי לך מקצת הלכות מעילה והבאתי לך ראיה שאין מעילה בקרקעות. ועוד אביא לך כדברי דאמרי' כמו כן במסכת מעילה (ק)[ה]דש (קלעין) [קלעילין] בשדה הקדש מועלין. ופרכינן והא אין מועלין [במחובר] ומתרץ ש"מ אבקה מעלי לה כלומ' מה שמתאבק בשדה הקדש (בקלעים) [בקלעילים]. נר' בעיני דמין קיטנית יפה להן האבק (בין) תלוש ולפיכך מועלין בו. ומה שאנו אומ' במסכת גיטין בהשולח גט ובמסכת סנהדרין בפר' קמא אין מועלין בשערו של עבד אתקש לקרקעות ואין מעילה בקרקעות צריכין לפרש כגון שעשה בעודן מחוברין לראש דאי בתלושין ועשה בהן נפה וכברה כמו שפיר' הקונטרס הוה ליה תלוש אמאי אין מעילה. ותו לא מידי.
<h2>דף יח:</h2>
אין מעילה בקרקעות שאם אדם נהנה מן הקדש בעוד מחובר לקרקע לא מיתחייב קרבן מעילה עד שיתלש. ומה שאנו אומרי' [מעילה י"ג ע"א] יש מעילה בגידולין בבאין לאחר מיכן מותר לכשיתלשו קאמר. ומה שאנו אמרי' [ב"ב ע"ט ע"א] המקדיש בו[ר] מועלין בו ובמה שבתוכו תוכו כגון מים והמים תלושין הן בו שחפר מן הקרקע ונהנה בו דהוה ליה תלוש. ולא כפי' רבי' שלמה שמפרש (כמו) [כגון] שהצניע בו חפצים דאם כן הוה ליה תשמישו במחובר. וברייתא היא בפירוש שאין מועלין במחובר במסכת מעילה [י"ח ע"ב] והכי תניא יכול (ל)פגם ולא נהנה או ששפך משקה דקדש ולא נהנה ממנו או נהנה [בדבר] שיש לו פגם ולא אכל ולא פגמו כלום או נהנה בדבר המחובר לקרקע ובשליח שעשה שליחותו של בעל הבית כגון שאמר לו בעל הבית לקנות טלית ממעות הקדש וקנה לו טלית יכול ימעול השליח נאמר חטאה בשגגה כאן ונאמר להלן חטאה לא תשאו עליו חטא מה חטא בשגגה פוגם ונהנה (ומה) [ומי] שפוגם (ו)נהנה הוא בעצמו שפוגם את התרומה הוא בעצמו [נהנה] ממנה ומה שפגם הוא נהנה ולא בדבר אחר ופגימתה והנייתו כאחד ובתלוש מן הקרקע (וכשליש) [ובשליח] שעשה שליחותו שאם תרם מדעת בעל הבית אף חטא (האומ') [האמו'] במעילה פגם ונהנה מעל לאפוקי קרע שיראין פגם ולא נהנה או לבוש נהנה ולא פגם ומה שפגם נהנה לאפוקי דחד קרע חצי שיעור פרוטה ואידך לכשנהנה חצי שיעור דלא מועלין ובדבר שפוגם בו נהנה לאפוקי (נהנה חצי) פגם חצי שיעור ונהנה חצי שיעור. הרי פירשתי לך מקצת הלכות מעילה והבאתי לך ראיה שאין מעילה בקרקעות. ועוד אביא לך כדברי דאמרי' כמו כן במסכת מעילה (ק)[ה]דש (קלעין) [קלעילין] בשדה הקדש מועלין. ופרכינן והא אין מועלין [במחובר] ומתרץ ש"מ אבקה מעלי לה כלומ' מה שמתאבק בשדה הקדש (בקלעים) [בקלעילים]. נר' בעיני דמין קיטנית יפה להן האבק (בין) תלוש ולפיכך מועלין בו. ומה שאנו אומ' במסכת גיטין בהשולח גט ובמסכת סנהדרין בפר' קמא אין מועלין בשערו של עבד אתקש לקרקעות ואין מעילה בקרקעות צריכין לפרש כגון שעשה בעודן מחוברין לראש דאי בתלושין ועשה בהן נפה וכברה כמו שפיר' הקונטרס הוה ליה תלוש אמאי אין מעילה. ותו לא מידי.
